לפני שאפרט את החמישייה, חשוב לציין כמה שלא הכנסתי והיו טובים: לברון ג'יימס, אנתוני דיוויס (בעקבות ההתחלה החלשה של הסדרה לא נכנסו), ניקולה ווצ'ביץ' (שיחק מצוין, אך לא נכנס בעקבות התבוסה בסדרה) ג'ואל אמביד, מסיבה דומה לזו של ווצ'ביץ' וגם ניקולה יוקיץ' לבסוף לא נכנס בגלל פתיחה חלשה יחסית לסדרה

רכז: ג'מאל מארי

מארי היה ללא ספק הפוינט גארד הטוב ביותר ששיחק בסיבוב הראשון של הפלייאוף הזה, והיה חלק קריטי מההעפלה של דנבר לסיבוב השני לאחר שצנחו לפיגור 3-1 מול הג'אז. הקומבו גארד הקנדי היה נהדר בהתקפה, גם אם לא מאוד יציב בסדרה, והעמיד 31.6 נקודות למשחק ביעילות נהדרת מכל הטווחים, כשהוא גם מוסר יותר אסיסטים ביחס לעונה הסדירה ומאבד פחות. בנוסף הוא גם הסתמך הרבה פחות על אחרים, בעיקר ניקולה יוקיץ', שייצרו נקודות עבורו במהלך המשחק, זרק יותר שלשות ויצר לעצמו זריקות – רק 2.6 מ-8.6 השלשות שזרק בסדרה הגיעו כתוצאה ממסירה, והצליח ליצור מצבים נוחים מאחורי הקשת, עם 7 מהזריקות שהגיעו כשהיה פנוי עד פנוי מאוד. ההתפוצצות שלו בסדרה והתרומה שלו עבור דנבר עזרה לדנבר להיות יריבה שקולה ליוטה, והתרומה של מארי השוותה את ההתפוצצות של השחקן הבא בחמישייה.

שוטינג גארד: דונובן מיצ'ל

לדעתי ולדעת רבים, השחקן הטוב ביותר ששיחק בסיבוב הראשון, למרות ההפסד של יוטה בשבעה משחקים לדנבר, אותה הוביל מארי. שחקן השנה השלישית הוביל את הג'אז בסדרה והוא הסיבה שהיה להם את היתרון הגדול מלכתחילה, כשקלע ביעילות מהממת – מיצ'ל העלה את האחוזים האפקטיביים בלא פחות מ-12.% (!) אחוזים ל-63.4%, ובנוסף הגיע הרבה יותר לקו והשיג זריקות יעילות, למרות שזרק מעט מאוד כתוצאה ממסירה וקלע ב-51% משלוש בזריקות מכדרור (לקח 7.3 מהן למשחק), ובנוסף הגיע לקו הרבה מאוד – 8.3 זריקות למשחק בסדרה, בהן דייק ב-94.8%. התצוגות של מיצ'ל בסדרה הזו היו לא פחות ממדהימות, והוא זה שהיה אחראי לכך שיוטה הצטיינה בסדרה, למרות שהפסידה אותה לבסוף. הגארד הוא קונצנזוס לחמישייה כזו של הסיבוב הראשון.

פורוורד #1: לוקה דונצ'יץ'

אחד מהשחקנים הבולטים של הסיבוב הראשון היה הסלובני, ששיחק בפלייאוף הראשון שלו, כשחקן שנה שנייה. עוד במהלך העונה דונצ'יץ' הראה שהוא פנומן ואחד מהשחקנים המהנים ביותר בליגה, ולמרות הספקות מצד הרבה אנשים וסימני השאלה איך יתפקד בפלייאוף, במיוחד מול שחקני ההגנה הנהדרים של הקליפרס, אבל הוא הוכיח שהוא לא רק שחקן של העונה הרגילה, והיה אחד מהשחקנים הטובים בסיבוב הראשון, למרות שדאלאס הודחו בשישה משחקים. עוד מתחילת הסדרה היה ידוע וברור שהמאבס ככל הנראה יודחו, אבל למרות ההדחה הם נתנו פייט נאה בהובלת לוקה, שהעמיד 31 נקודות למשחק, 9.8 ריבאונדים ו-8.7 אסיסטים, מספרים דומים מאוד למה שעשה בעונה הסדירה. הוא קלע ביעילות גבוהה יותר ביחס לעונה הסדירה (למעט העונשין, שם התקשה) עם 50% מהשדה ו-36.4% משלוש. דאלאס הייתה קבוצת ההתקפה הטובה בעונה הסדירה, ולא בכדי, וגם סיימה במקום השלישי בנקודות למשחק בפלייאוף (עד כה) עם 117. דונצ'יץ' בהחלט ראוי להיות כאן, למרות שזו לא העמדה הטבעית שלו.

פורוורד #2: קוואי לנארד

לאור מעט מחסור בגבוהים שהיו נהדרים ועומס של שחקנים שהצטיינו בעמדות הכנף, החלטתי להכליל שלושה פורוורדים, מהם דונצ'יץ' היה הראשון, והשני מביניהם הוא הכפפה 2.0 ואחד מהשחקנים הטובים ביותר בליגה בשני צידי המגרש, קוואי לנארד. קוואי היה נהדר במשחקים מול דאלאס, והוא סחב את הקבוצה לאורך הסדרה, כשפול ג'ורג' התקשה מאוד בצד ההתקפי, ושאר השחקנים לא נתנו תרומה שהייתה מספיקה בלעדיו. 32.8 הנקודות שלו הגיעו ביעילות טובה, ויכולת קטיפת הריבאונדים שלו (10.2 למשחק בסדרה) הייתה חשובה לקליפרס מאוד, כשהסנטר הטוב בקבוצה, מונטרז הארל, הוא בגובה 2.03 מ', ואיביצה זובאץ' אמנם לקח 7 למשחק, אך הריבאונדים של קוואי עזרו מאוד לניצחון בסדרה. הקליפרס היו אמורים להיות הקבוצה העדיפה בסדרה, וגם היו כאלה, אך ללא קוואי לא מופרך שהיו מובסים בסדרה.

פורוורד #3: ג'ייסון טייטום

על פניו, לטייטום לא היו את המספרים הכי טובים או מרשימים, אבל במהלך הסדרה הקצרצרה מול פילדלפיה, שהסתכמה בארבעה משחקים וסוויפ קל של בוסטון, הוא שיחק מצוין בשני צידי המגרש, כשסיים עם רייטינג הגנתי מצוין של 97.4, ונט רייטינג 15.7. הוא הוכיח פעם אחר פעם שהוא פורח כשצריכים אותו, כשסיים עם עם 27.2 נקודות למשחק, תוך שהוא גם משיג 1.5 חסימות למשחק ו-9.3 ריבאונדים. הוא נראה טוב מאוד ולקח את בוסטון, שאמנם שיחקו משחק מאוד קבוצתי ושיתופי, לסיבוב הבא. היכולת שהוא מציג שם, יחד עם הסטאר קווליטי שהוא מביא לקבוצה, לא יסולאו בפז.